<h1>ארחות חיים הלכ' סוכה סימן ל"ד</h1>
<h2>דף כח:</h2>
כיצד היה מצות הישיבה בסוכה שיהא אוכל ושותה ודר בסוכה כל ז' הימים בין ביום בין בלילה כדרך שדר בביתו בשאר ימות השנה וכל ז' הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע שנא' בסוכות תשבו ז' ימים כיצד כלים נאים ומצעות נאות לסוכה וכלי שתיה כגון כוסות [כ"ט ע"א] ואשישות בסוכה אבל כלי אכילה כגון קערות וקדרות חוץ לסוכה פי' אפי' בעת האכילה וכן פי' הר"ש ז"ל וכל זה הטעם משום תשבו כעין תדורו שהרי אין דרך בשאר ימות השנה להניח כלי האכילה במקום הסעודה ור"ת פירש כלי אכילה כגון יורות ועריבות משום תשבו כעין תדורו דלא חייבה התורה סכה אלא בדברים שרגילים להיות לדירה ומאני מיכלא אין רגילים להיות בבית דירה אלא בבית אופים. ואותן בני אדם המחמירין על עצמם להוציא הקערות ודומיהן מן הסכה לאחר שאכלו טועים הם שמפרשים הטעם משום מיאוס ואינו אלא לפי שדרך השמש לוקח הקערות ולהצניען מיד שהניחום המסובין ומשליכן לבית אחרת ובעינן תשבו כעין תדורו עכ"ל. ונהגו שלא להשתמש בסכה דברים של בזיון כגון שטיפת קדרות וקערות וכיוצא בהם שלא יהיו מצוות בזויות עליו כך כתב הרא"ש. המנורה בסכה ואם סכה קטנה היא מניחה חוץ לסכה.
